סגמרקטינג יעוץ (2002) בע"מ נ' כצנלסון ואח'

פסק דין

לפני תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעות בגין נזק רכוש שנגרם לכלי רכבה של התובעת בסך של 15,797 ₪ כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 20/7/09 .

בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן בזאת פסק דין, תוך ציון נימוקים בקצרה כדלקמן:

אין מחלוקת בין הצדדים באשר למקום האירוע ולעובדות, עובר לקרות האירוע, דהיינו, לכך שהנתבעת 1 ביקשה לבצע חניה בין שני כלי רכב, כאשר היא נוסעת לאחור וכלי רכבה של התובעת אשר נסע ברחוב בכיוון נסיעה ישר , נפגע בצד ימין לאורכו, החל מהדלת הימנית באמצע.

לטענת הנהג מטעם התובעת הוא ראה את כלי רכבה של הנתבעת 1 במרחק רב, ממש בעת שנכנס לרחוב, חונה בחניה כפולה, משכך, האט את נסיעתו ומשלא הבחין כי הנ"ל מבקשת לבצע פעולת נסיעה לאיזה שהוא כיוון , חלף על פני כלי רכבה ולפתע חש חבטה בחלקו האחורי בצד ימין וכך אירע הנזק המתואר בחוו"ד.

לטענת הנתבעת 1, בעת שביקשה לבצע חניה בין שני כלי רכב (לטענתה היא אותתה), ברחוב פומפדיתא מול מס' 6 בת"א, רחוב צר מאוד , בצד ימין של הרחוב, לא הבחינה, תוך שהיא מסתכלת בכל המראות ולכל הכיוונים, בכלי רכב המגיעים לרחוב , כאשר לפתע חשה חבטה בצד שמאל מקדימה (בעיקר בחלק של הפנס) וכלי הרכב של התובעת שפגע בה, המשיך בנסיעה קדימה וגרם לנזקים.

הנהגים שניהם תיארו באופן שונה את הרחוב שבו אירע אירוע התאונה, לטענת הנתבעת 1 מדובר ברחוב חד סטרי מאוד צר, אשר כלי רכב חונים בו רק בצד ימין של הכביש ואילו לטענת הנהג מטעם התובעת מדובר ברחוב רחב מאוד, כלי רכב חונים בו משני צידי הכביש ובמצב דברים כזה, אף שני כלי רכב נוספים יכולים לנסוע ברחוב בו זמנית.

ב"כ התובעת הציג, לאחר הדיון ובטרם ניתן פסק הדין דנן ע"י ביהמ"ש, בהסכמת הצד שכנגד תמונות שצולמו על ידו במיוחד של מקום האירוע (8 תמונות שצורפו וסומנו ע"י ביהמ"ש כ- ת/2 ) – מהתמונות עולה בבירור, כי מדובר ברחוב חד סטרי רחב , בוודאי בקנה מידה של העיר ת"א, אשר כלי רכב חונים בו , עם כל ארבעת הגלגלים , בשני צידי הכביש ועדין נותר רוחב כביש רחב דיו.

בנסיבות העניין, כאשר הנתבעת 1 מודה כי ביקשה לבצע חניה לאחור ותוך כדי כך נגרם אירוע התאונה, כשהיא איננה מבחינה בכלי רכבה של התובעת עד לאחר קרות האירוע, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת כי האחריות לקרות האירוע רובצת לפתחה.

תמונות המקום כאמור, מוקד הנזק וסוג הנזק כפי שזה עולה מהתמונות שצורפו לחוו"ד מאשר ומחזק את גרסת הנהג מטעם התובעת, כעת נותר לדון בשאלת האשם התורם של הנהג מטעם התובעת.

בעניין זה, אם נקבל את גרסת הנהג מטעם התובעת כי הבחין ממרחק בכלי רכבה של התובעת עומד בחניה כפולה, הרי שאז , גם אם לא אכריע בשאלת האיתות, בעניין זה הצדדים חלוקים, מן הראוי היה שהנהג ינקוט משנה זהירות, ימתין שניה נוספת עד אשר יתברר מה בכוונת הנתבעת 1 לבצע, האם נמצא נהג בכלי הרכב אם לאו ולא להמשיך בנסיעה בכיוון ישר, תוך "עקיפת" כלי רכבה מצד שמאל , תוך שהוא מניח כי רוחב הרחוב מאפשר זאת.

סוף דבר, הנני קובעת כי לנהג מטעם התובעת אשם תורם לקרות האירוע אשר הנני מעריכה אותו, על דרך האומדן בשיעור של 20% ומשכך, הנני מורה בזאת לנתבעות לשלם ביחד ולחוד לידי התובעת סך של 12,640 ₪ בגין הנזק הישיר (ככל שהתובעת מזדכה על רכיב המע"מ יש לבצע קיזוז ), אגרה בסך של 337 ₪, שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך של 350 ₪ (כ"א), שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% + מע"מ.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מקבלת עותק מפסק הדין אשר יישלח ע"י המזכירות לב"כ הצדדים בדואר רשום + א.מ.

ניתן היום, י"ט אייר תש"ע, 03 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: